רש"ש על עירובין כ״ג

1 גמרא וא"ר יוסף אר"י א"ש כו'. לעיל כא הגי' רב יצחק ועמש"כ שם בס"ד:

2 במשנה א"ר אלעאי שמעתי מרבי אליעזר. כצ"ל ביו"ד:

3 רש"י ד"ה אנשי חצר. ביטל רשותו לחבירו. לכאורה ה"נ להגיה לחביריו. ואולי משום דבאמת לר"א א"צ לבטל לכאו"א כדאמרי' בגמ' בס"פ:

4 רש"י ד"ה ביתו. לצרכו. ובד"ה אבל. להביא כלי בתיהן. הנה מה דמשמע מדבריו דכליו אסור אפי' להם להוציא מביתו לחצר יש להם מקום ע"פ מה שהעלה האבן העוזר בסי' שס"ו מהמהרי"ל ומס' עה"ק להרשב"א ע"ש היטב. אבל מה דמשמע דאפי' להם אסור להכניס ולהוציא ואפילו כליהם מביתו לצרכו ומשמע דמפרש לו לצרכו וע"ד שפי' בנימוקיו בראשית כד ז לזה לא מצאתי לו חבר. ועי' לשונו לקמן בפיסקא בגמרא:

5 רש"י ד"ה אילימא. והשתא קאמר חומרא אחריתא דאע"ג כו'. נ"ל דר"ל ונ"מ גם כן לענין פסי ביראות דעסיק בם. דאף דמיקרי ג"כ הוקף לדירה כמש"כ בסוף מתניתין דר"פ. מ"מ לא הותר בטפי מב"ס וכר"י שם. דאלת"כ מדוע שביק חומרא המבוארת בדבריו. והוא דאף בב"ס לא הותר אלא ע"י שומירה כו' דבזה פליגי עליו ר"י ור"ע דאמרי אפי' אין בה כו'. ונקיט חומרא די"ל דאף ר"י ור"ע מודו בה. עי' בתוס' ושו"ע שנ"ח ס"א בהגה:

6 רש"י ד"ה אלא אמרה תורה. הרי רחבה ע' וארכה נ'. לכאורה צ"ל בהיפך דלעולם האורך נקרא ממזרח למערב. ובפרט כשהוא יותר:

7 בסה"ד דהא בעית כו' רפ"ב אמות וד"ט כו'. כצ"ל. ועתוי"ט שכתב שהוא פחות ר"ל מרפ"ג אמה ב' אצבעות וב' שלישי אצבע כו' עד סוף חשבונו הכניס הרוחב ממלוי הקרנות בחשבון אורך הרצועה. ול"ד. כי אין אנו עסוקין רק בכמות אורך הרצועה הנצרכת להקפת המרובע מע' אמה וד"ט ודו"ק. ועי' מהרש"א ודברי הגרי"פ ברל"צ שלא כענין במחכ"ת ע"ש: ובבאורו לפי' הרמב"ם בתחלתו על מש"כ אבל שטח מרובע כו' לא יוודע צלע כו'. כ' ר"ל כו' או שאין ארכו כפליים ברחבו. ל"ד כלל. דמדוע לא יוודע תפוס איזה מספר שתרצה ס' או פ' ותחלוק בו את החמשת אלפים. מה שיעלה בידך הוא האורך במכוון. ואם יהיה בתשבורת. מ"מ ידוע הוא: ומש"כ בסופו בד"ה ונשוב. כי לא ישאר רק נ"ו ורביע. ל"ד ג"כ כי לא ישאר רק נ"ו פחות חלק י"ב בקרוב כי מספר ב' הרבועים עולה י"א אלף ות"ק ושליש בקרוב כמ"ש לעיל: ומש"כ בד"ה אני שלא יעדיף ק"ז ורביע כי אם פחות מב' אמות. ושנהו עוד בד"ה העולה. ג"כ ל"ד שיעדוף עוד על ב' אמות ששית אמה וחלק ט"ז בקרוב כפי מש"כ בעצמו. והנה אף לפי הגהתו ק"ל. א. שהרי לפי ציורו יהיה האלכסון יותר על כפל הרוחב בכדי חצי אמה וחלק י"ב מאמה בקרוב. ולר"א ודאי אע"פ שאמר אם כו' יתר אפי' אמה כו'. ל"ד אמה אלא ה"ה בפחות. וכמ"ש הרמב"ם בעצמו. ור"א סובר כי לא יוסיף כו' אלא כשיעור שהיה אלכסון כפל הרוחב כו'. ועי' ביו"ד סי' ל"ו בט"ז סקי"ד. ב. הרי לציורו חסר מב"ס יותר מל"ח אמה. אשר ע"כ נ"ל ברור דצ"ל והרחב נ"ג ושלש רביעי אמה 3/453. ועתה צא וחשוב ויתיישב לך:

8 רש"י ד"ה אבל ב"ס. הואיל ודחד גברא הוא. ועי' מהרש"א ותמוה א. דמנ"ל לרש"ל הא. ב. קשה כעין קושיית רב יוסף לקמן כה ב וכי אויר המותר לו אוסרו:

9 תוס' ד"ה לר"ש נמי כיון דנזרע רובו ה"ל מיעוטו בטל לגבי רוב. נראה דמכ"ש פריך מדקאמר כו'. כ"נ דצ"ל: